יועץ משפטי- מוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

החלטה

בפני בקשה לתיקון כתב התביעה.

בתיק מתנהלת תביעת תחלוף בהתאם להוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה – 1985 ובהתאם להסכם בין הצדדים. התובע עותר במסגרת התביעה לשיפוי בגין תגמולים ששילם וישלם למר מגילבסקי גנדי (להלן: "הנפגע") אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 14.7.98 בנסעו ברכב אשר היה מבוטח על פי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 1970, על ידי הנתבעת. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 26.6.05. לאחר מכן הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה כך שעילת התביעה תהא עילה חוזית, בהתאם להסכם בין הצדדים. ביום 22.4.07 התרתי את התיקון. התנגדות הנתבעת ובקשת רשות ערעור נדחו. ביום 10.6.07 הוגש כתב התביעה המתוקן. במסגרת כתב תביעה זה עותר התובע להחזר גמלאות ששילם ושילם לנפגע בגין התאונה בענף נפגעי עבודה ונכות כללית. ביום 30.3.08 הוגש כתב הגנה מתוקן. בישיבת יום 6.10.08 הודיע ב"כ התובע כי בכוונתו להגיש בקשה לתקן את כתב התביעה פעם נוספת. הצדדים ניהלו משא ומתן שלא צלח. ביום 15.6.09 הגיש התובע בקשתו זו לתיקון כתב התביעה.

התובע עותר לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת דמי אבטלה ששולמו על ידו לנפגע בגין התאונה, סכום של 28,118 ₪ (סכום מופחת, בהתאם להסכם). התובע טוען כי בהתאם להסכם בין הצדדים על הנתבעת לפצות התובע בגין כל סוגי הגמלאות שמשולמות לנפגע בגין תאונת דרכים, ובכלל זה דמי אבטלה. התובע מפנה לפסק הדין שניתן ביום 7.11.06 על ידי בית המשפט המחוזי בעניינו של הנפגע בע"א (ת"א) 3997/04. במסגרת תביעתו של הנפגע טענה הנתבעת כי יש לנכות מהפיצוי את דמי האבטלה שקיבל. טענת הנתבעת התקבלה ובית המשפט המחוזי קבע כי לאחר התאונה קיבל הנפגע דמי אבטלה בגין אי כושר שנגרם כתוצאה מהתאונה ולכן יש לנכות את דמי האבטלה מהפיצוי שנפסק לנפגע.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה מדובר בראש נזק שלא נטען עד היום וכי יש לראות את התובע כמי שזנח את תביעתו לשיבוב דמי האבטלה ששילם לנפגע. נטען כי לנתבעת זכות טבועה לדעת מלכתחילה את מסגרת המחלוקת ולכלכל צעדיה בהתאם. נטען כי שינוי גדר המחלוקת במהלך ניהול התביעה ובפרט כאשר תקופת ההתיישנות חלפה מעמידה את הנתבעת במצב של חוסר ודאות וחוסר יכולת להתגונן באופן ראוי. נטען כי לו הייתה מוגשת תביעה חדשה כיום בגין העילה החדשה הייתה עומדת לנתבעת טענת התיישנות. נטען כי הטענה לפיה דמי האבטלה ששולמו לתובע הם כתוצאה מהתאונה היא טענה חדשה השנויה במחלוקת ומדובר בעילה חדשה.

התובע בתשובתו לתגובה ציין כי אין מדובר בתיקון עילת התביעה ועילת התביעה נותרה בעינה – שיבוב מלוא הגמלאות ששולמו על ידי התובע עקב התאונה, לרבות דמי אבטלה. נטען כי עקב טעות טכנית ובשוגג נשמט הנושא מכתב התביעה מלכתחילה. נטען כי אין מדובר במסכת עובדות או ראיות חדשות ולכן יש להתיר התיקון גם במצב של התיישנות לכאורה. נטען כי לא יגרם כל נזק לנתבעת, כי הנתבעת אינה מופתעת מעובדות אלו וכי הנתבעת כבר נהנתה מניכוי דמי האבטלה בעת פיצוי הנפגע. נטען כי התיקון דרוש על מנת לגלות את הפלוגתא האמיתית בין הצדדים. מדובר בתיקון המתייחס לסעדים ולגובה הנזק ולא לעילת התביעה.

לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה.

ההלכות העיקריות בנושא זה פורטו בהחלטתי מיום 22.4.07 ואחזור עליהן רק בקצרה. ככלל, גישתו של בית המשפט לתיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית, במיוחד כאשר הבקשה מוגשת בשלב קדם המשפט וטרם תחילת שמיעת הראיות. תיקון שיש בו משום עילת תביעה חדשה בדרך כלל לא יאושר, אך המושג "עילת תביעה" בהקשר זה פורש באופן מרחיב. עילת התביעה תהא "כלל העסקה או המעשה המובא לדיון", מכלול העובדות מכוחן זכאי התובע להיפרע מהנתבע ומסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה. אם הבקשה לתיקון אינה חורגת מעילת התביעה המקורית, במשמעות הרחבה של מונח זה, היא תאושר. לעניין בקשה המעוררת את שאלת ההתיישנות, כך שאם הייתה מוגשת תביעה חדשה הייתה עומדת לנתבע טענת התיישנות, יש לבחון, אם לאחר התיקון ישמרו מרכיבי היסוד של העילה המקורית. אם כן – אין מניעה להתיר התיקון למרות שבינתיים חלפה תקופת ההתיישנות.

בענייננו, התובע מבקש להוסיף לתביעתו ראש נזק נוסף, של גימלאות ששילם לנפגע על פי ענף ביטוח נוסף, ביטוח אבטלה, מעבר לגמלאות בענפי נפגעי עבודה ונכות כללית. עילת התביעה היא אותה העילה, תביעת תחלוף בגין סכומים ששולמו וישולמו לנפגע על ידי התובע עקב תאונת הדרכים שעבר הנפגע, בהתבסס על הוראות החוק וההסכם בין הצדדים. פרשת העובדות המקימה את חבות הנתבעת היא אותה הפרשה. הבקשה היא להוסיף ראש נזק חדש. איני סבורה כי זכויות הנתבעת תקופחנה אם יותר התיקון. יש להדגיש כי הנתבעת אינה יכולה להיות מופתעת מהסכום הנוסף אותו מבוקש להוסיף לכתב התביעה. הנתבעת עצמה היא זו שטענה, במסגרת תביעת הנפגע, כי הנפגע קיבל דמי אבטלה עקב התאונה מהתובע וכי יש לנכות סכומים אלו מסכומי הפיצוי, והרציונל לכך הוא שהנתבעת חשופה לתביעת שיבוב בגין סכומים אלו. טענתה זו התקבלה. הנתבעת מבקשת, למעשה, למנוע את אותה תביעת שיבוב עליה הסתמכה בהליך משפטי אחר לצורך הפחתת היקף חבותה, לא לשאת במלוא הנזק, כפי שעליה לעשות כמזיק, וזאת על חשבון התובע, בבחינת זה נהנה וזה חסר. התנהלות זו אינה מתיישבת עם חובות תום הלב של הנתבעת לתובע, גם כצדדים להסכם. עוד ניתן לומר כי הנתבעת מבקשת לטעון טענות סותרות בשני הליכים משפטיים מקבילים. בהתאם לדוקטרינת ההשתק השיפוטי אין לאפשר לה זאת.

לאור כלל האמור, אני מקבלת את הבקשה. בנסיבות העניין, בהן הבקשה הוגשה בשיהוי רב ללא הצדקה של ממש, התובע ישא בהוצאות הבקשה בסכום של 1500 ₪ בתוספת מע"מ.

כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 15 יום. כתב הגנה מתוקן לפי התקנות.

ק"מ נדחה ליום 17.3.10 בשעה 09:00. ישיבת יום 21.1.10 מבוטלת.

ניתנה היום, כ"ה טבת תש"ע, 11 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: